על עגלון, פיגם מצוי ועוד…
אדוארדו מינסאס
כוונתי בעבודה זאת היא להדגים איך אפשר להשתמש במושגים תאורטיים פסיכואנליטיים ולקיים שיח עם תוצרי תרבות, כגון שיר. בשיר זה אנו יכולים לזהות דינמיקה שעליה אנו רגילים לחשוב במושגים תאורטיים. במילות השיר אנו מוצאים:
-שני ראשי תיבות צבועים ביד
-כוכב נחושת נוצץ, ממוסמר בסולית עור
-"הלילה מחכות לי עיניה"
-"הגאווה להיות נאהב, אשר ניתן לנחשה בכוכב הנחושת"
-"הלאה, הלאה, אנו כבר יוצאים"
זאת אומרת: רישום של שם, רישום שנוצץ, עיניים שממתינות, הגאווה שהעיניים הממתינות האלו גורמות אשר מוצאת ביטוי בכוכב הנחושת הנוצץ –רישום גם הוא- ותשוקה בתנועה ("הלאה, הלאה, אנו כבר יוצאים"), מונעת על ידי שני הסוסים המופלאים האלה, מנובלנקה ופורטניטו.
מה כל זה אם לא אובייקט סיבת האיווי ("העיניים האלו"), רישום שמצביע מי הסובייקט של התשוקה (העגלון, מיוצג על ידי ראשי התיבות שלו וכוכב הנחושת הנוצץ), והאפקט (תוצאה) של האהבה – הברק הנפלא של הנחושת – כל אלה מוחזקים על ידי הכוח של הדחף (שני הסוסים הנפלאים). אפשר גם להתייחס לאמונה התפלה בדבר הפיגם המצוי שמאחורי האוזן כאל אמונה בלא מודע. לאקאן מדבר על אמונה זו בסמינר 21, הבלתי מרומים טועים" (Les non dupes errent) חייבים להאמין בלא מודע". מסקנת ביניים אפשרית: הלא מודע פועל בכל מקום, לא רק בהעברה לאנאליטיקאי תוך טיפול, אלא נמצא ופועל בכל העברה שבחיינו.
מנובלנקה (יד לבנה) – Manoblanca
מאת: אומרו מנזי (מלים) – Homero Manzi
אנטוניו דה באסי (מוזיקה) – Antonio de Basi
לאן צעדיך, עגלון קטן מהמזרח, (1)
כשאתה מצליף על זוג הסוסים הנקוֹדים (2)
ומראה בעגלה התכלת שלך
את שני ראשי התיבות הצבועים ביד,
כשנוצץ כוכב הנחושת
הממוסמר בסולית עור?
לאן צעדיך, עגלון קטן מהמזרח,
חוצה בזריזות את רחובות הדרום? (3)
פורטניטו!…(4) מנובלנקה!… (5)
הלאה, כוח, מתקרבת עליה!
מנובלנקה!… פורטניטו!…
כוח! נשאר רק מעט!
הלאה! הלאה!… כבר יוצאים…!
המשיכו עכשיו ברצף עוד פעם
כי מחכות לי עיניה הלילה
בשדרת סנטנרה פינת טברה (6)
לאן צעדיך, עגלון קטן,
בעגלה החדשה והרברבנית שלך
כשעיניך עצומות מחלום
וקומץ עשב רודה (7) מאחורי אוזנך?
הגאווה להיות נאהב
מתגלה בכוכב הנחושת,
עגלון קטן משכונת אונסה (8)
שמחזיר בדילוג קופצני
את הסוסים לאורווה.
הלאה! הלאה!… כבר יוצאים…!
תמשיכו עכשיו ברצף עוד פעם,
כשאני חולם על עיניים אלו
משדרת סנטנרה פינת טברה.
(1) שכונה של בואנוס איירס.
(2) סוס שבשיערו שילוב של כתמים לבנים וכל צבע אחר מלבד שחור
(3) אזור של בואנוס אירס, בד"כ מיוחס לו אפיון של גבול בין עיר לשדה.
(4) כינוי: "קטנצ'יק מבואנוס איירס", כאן שם של אחד הסוסים.
(5) שמו של הסוס השני, מנובלנקה (יד לבנה), הנותן שם לשיר, בעל כתם
שיער לבן באחת מרגליו הקדמיות.
(6) צומת רחובות ידוע, בשכונה עממית דרומית של בואנוס איירס.
(7) על פי אמונה תפלה, להחזיק קומץ מהעשב רודה (פיגם מצוי) מאחורי
האוזן מגן כנגד מזל רע.
(8) עוד שכונה של בואנוס איירס, מרכז תחבורתי חשוב, בתקופה שהשיר
נכתב היו בו מחסנים רבים של
חומרי בנייה שהועברו באמצעות כרכרות המובלות על ידי עגלונים.
