מאמרים

קולט סולר על "אהבה ושנאה" | לקראת כנס שיתקיים ב - 30.11.19 בפריז
Dark mode Light mode increase font increase font decrease font decrease font
12.08.2023
4 דקות קריאה

זהו תרגום של ראיון מצולם עם קולט סולר לקראת הכנס שיעסוק ב"אהבה ושנאה" ויתקיים ב-30.11-19 -1.12.19 בפריז .

הראיון התפרסם  ב25.10.19- ברשת של הפורומים של השדה הלאקאניאני הבין לאומי.

שאלה: מדוע בחרתם בנושא אהבה ושנאה לכנס הקרוב?

קולט סולר: אכן בחרנו לכנס נושא שהוא בו זמנית מלא רגש (passion) אך גם בנאלי. בכך שם הכנס נושא עליו את שני המובנים של המילה [Passion[1, במובן של עיסוקו בשני רגשות המעוררים להט אך גם מרתקים ומקסימים אותנו. רגשות אלו עוררו אז ומתמיד להט אצל הסוביקט, לעיתים בידיעתו ולעיתים ללא ידיעתו. ה- passion, הרגש, מרתק כי הוא צולח מעבר לנו עד שלעיתים ניתן לקבל ממנו רושם של טרנסדנציה.

הנושא של הכנס גם בנאלי כי מדברים בכל מקום על אהבה ושנאה. לא רק בקבוצות אנליטיות אחרות אלא גם במדיה, בתאטרון ובקולנוע שם מדברים על זה כדי לרגש, כדי "לגעת בלב". בהשוואה לזה הפסיכואנליזה יכולה להראות מאד קרירה בגישתה לרגשות אלה ואכן פרויד לא נרתע מול אהבת ההעברה. הסיבה לכך היא שהפסיכואנליזה מחפשת מה מפיח חיים, מה מעורר את האינטימיות ואת הפעולות האנושיות שפרויד כינה הלא מודע והדחפים.

בפסיכואנליזה, בכתיבה של פרויד ושל לאקאן, האפקטים affects)) הם אפקטים effects)). כך כותב זאת גם לאקאן למרות שזו לא הדעה המקובלת לפיה האפקטים (הרגשות) נובעים ממה שמתרחש במציאות. זה אינו שגוי אבל מה שמתרחש במציאות כבר עבר מצד אחד את המסננת של השיח המקובל ומצד שני את הלא מודע הפרטיקולרי.

מה טוענים בפסיכואנליזה? שני דברים, ראשית ששני רגשות אלה מופיעים בהכרח באופן אוטומטי. הם מולחמים זה בזה, לאקאן קורא לכך [L'hainamoration" "[2 (שנאהבה). הרעיון שהאהבה היא היפוכה של השנאה אינו מדויק.

מכאן נוכל להסיק ששני רגשות אלה הם תוצר של חליפין במנגנון (דיפוזיטיב). מהו חליפין זה? פרויד התייחס לאסוציאציות החופשיות וטען שמדובר בחליפין של מחשבות. לאקאן דיבר ביתר פשטות ודיוק על המציאות של המילים. הרגשות הם ההשפעה (effects) של המילים של הלא מודע על הגוף שמהדהדות כרגש (affect) על הסוביקט. כלומר דרך הלא מודע שמדבר אנחנו מבינים את ההשפעות(effects)  שהסוביקט התנסה בהן.

בסופו של דבר השאלה המרכזית בפסיכואנליזה ועבור המטופל שמגיע כי הוא רוצה להרגיש טוב יותר היא לפענח את המילים של הלא מודע שלו שמכוננות את הסמפטום שממנו הוא סובל וזאת עד שיוכל לשנות את הסמפטום ואת הרגשות שנובעים ממנו ואף להגיע למצב שבו יוכל לפעול לפי מה שאני מכנה המזגhumeur) ) הבסיסי שלו.

שאלה: וזה עובד?

קולט סולר: בהחלט! הפסיכואנליזה משיגה תוצאות מסוימות. אני מדגישה: מסוימות. עדיין עלינו לקחת בחשבון את המגבלות של הפסיכואנליזה בעיקר אם אנו רוצים להגדיר מהו סיומה של אנליזה. מאין באות המילים של הלא מודע? הן באות מהשפה שהיא רבת עוצמה. השפעות השפה והשפעות הרגשות שהיא מעוררת ויוצרת הינן עוצמתיות. אין דרך להכניס את הרגשות לחשיבה הקרטזיאנית שאנו אוהבים בצרפת.

זה מאד מעניין. מצד אחד השיח הפסיכואנליטי הכניס מחדש את קשר האהבה מול הסוביקט האמור לדעת (Subject Supposed to know) אך ברור שבאהבה צפוי לנו כשלון מובנה שבו כבר דורות רבים נתקלים. כפי שאמר לאקאן בסוף הנשף זו לא היתה היא וזה לא היה הוא. אך האהבה לא רוצה לדעת דבר באשר לזה. לתקלות אלה יש סיבות טובות שהפסיכואנליזה מבהירה ובסופו של דבר כשלון האהבה אינו בהכרח טרגי. לעיתים כשלון זה הוא רק פתטי כמו לדוגמא כשהרגש אינו הופך לדרמה אלא למה שלאקאן כינה חוק המסירות לבית.

לדעתי לא ניתן לומר לפי לאקאן שבשיח הפסיכואנליטי האהבה חומקת כמו שהיא עושה במקומות אחרים ובכל זאת בכל מפגש של "אהבה אמיתית" כפי שנהגו לומר פעם, המסתורין נותר במלואו כהדהוד בין שני לא מודעים. לאקאן טען שזהו מפגש רב עוצמה בין שני לא מודעים שכובשים, מכניעים את הידע. מי שעבר חוויה כזו לא ישיג את המפתח של האהבה גם אם יעבור אנליזה. העד שרק צופה בכך ימשיך לומר לעצמו: "מה הוא מוצא בה"?

שאלה: ועדיין אנחנו ממשיכים לחלום על אהבה..

קולט סולר: נכון, מפני שאנחנו לא מחפשים לדעת על האהבה. זה לא מה שקורה בשנאה. אני לא מדברת על השנאה כעל כפיל של האהבה אלא כעל רגש אוטונומי ואני לא שוכחת שפרויד הכיר בהשפעה הראשונה של המפגש עם מה שזר. אצטט מלאקאן מסוף סמינר "עוד": השנאה לא צומחת מהתכנית שממנה מתהברת [3] התפיסה של הידע הלא מודע. כאן יש הבדל גדול באשר לאהבה. השנאה אינה טרנספרנסיאלית מטבעה והיא אף דה-טרנספרנסיאלית. ברור שקיימת עוינות כלפי האנליטיקאי באנליזה אבל זו השפעה של האכזבה מהמענה או אי המענה שלו לאהבת ההעברה. שנאהבה זו הינה לעיתים אלימה או רעשנית והיא גם נתונה לתנודות, יש בה עליות ומורדות.

בשנאה המצב שונה. השנאה הינה מוצקה, איתנה. אין בה תנועה ואין בה מסתורין. היא עושה מה שהיא רוצה והיא רוצה להרוס. את מה? להרוס את מה שלא ניתן לשאת בהוויה של האחר כשונה. להרוס את מה שהאחר נושא כהתענגות היחודית שלו אם זה בסמפטום שלו או באומר dire)) שלו. השנאה לא זקוקה כלל לאליבי.

מצד שני, השנאה אינה פטפטנית כמו האהבה. משתמשים בה כדי ליצור שיח ובימינו יש שיח של שנאה אולם לעומת שיח האהבה, שיח השנאה אינו מכונן משנאה אלא השנאה רק מאפשרת לו לבוא לידי ביטוי. אם כך הדיבור של השנאה משמש ליצירת אקט סתום מעורפל וללא תיווך שמכוון אל מה שהאחר מפקיד מה –Unarité, מהיחידאות (מלשון יחיד) השונה שלו. זהו מושג שלאקאן משתמש בו כדי לציין שכל אחד ואחד שונה. אחרות זו אינה מחפשת התמזגות כמו האהבה.

אציג עוד שאלה: דיברתי על הכשלון המובנה באהבה שהפסיכואנליזה חוקרת את סיבותיו. מה הסיבה לכשלון של השנאה? הכשלון של השנאה הוא שאלה גדולה בעולמנו ושאלה גדולה זו עלתה גם בדורות הקודמים.

שאלה אחרונה למחשבה: האם בפסיכואנליזה לאחר שמיקדנו את ה Unarité, את האחרות שיש בה שוני יחודי, כשאנו כבר לא מכחישים את קיומה של אחרות האחר, האם השוני של האחר הופך להיות פחות מטריד [4]? אני משאירה אתכם עם השאלה הזו..

תרגום מצרפתית – דפנה בן זקן.

עריכה לשונית עידן אורן.

[1] Passion בצרפתית היא מילה רבת משמעויות: רגש, להט, אך גם היקסמות ומשיכה. קיימת גם המשמעות של סבל (ה-  passion של ישו ).

[2] חיבור של המילים שנאה ואהבה בצרפתית. "שנאהבה".

[3] articulation

[4] מטריד, מעצבן.