בקליניקה נתקלים בהכפלה המוזרה הזו של הפועל לרצות. לעיתים די במפורש ("אני רוצה passion"), לעיתים בשלילה ("אני לא רוצה לרצות"), או כשאלה ("למה שארצה דבר כזה?"). זו הכפלה שמציגה את היצור-המדבר כמי שעבורו כל איווי כולל לרצות (לפחות) פעמיים. בשיעורים נעסוק בנושא האיווי – בעזרת דוגמאות קליניות וניסוחים של לאקאן – דרך הזווית של לרצות-לרצות.
נראה שהמחיר של ההכפלה הוא הניכור מה-לרצות 'הראשון', 'הרצון הטבעי', המדומיין כפשוט יותר… האם זה תעלול שהשפה עושה לסובייקט בכלל והנוירוטי בפרט? ה-לרצות 'השני', אפשר לומר מעמיד בשאלה את 'הראשון'.
נוירוזה היא שאלה, הדגיש לאקאן. הנוירוטי שואל על האיווי, בעזרת האמצעים העומדים לרשותו: דיבור וסימפטומים. זו שאלה שיוצרת את הפער שהיא עסוקה בו: המרחק בין השאלה לבין הממשי. כשהשאלה על האיווי הופכת דחופה – כשהסימפטום דוחק, או כשהתקלות ממשית פורמת את התשובה שהחזיקה עד כה – היא אולי תביא אותו לפנות לאנליזה. התנסחות השאלה הזו בדיבור והפנייתה לאנליטיקאי היא כבר תחילתה של אנליזה ממש. אך ישנה מלכודת בעצם הצבת השאלה, המלכוד שהנוירוטי נופל בו כשהוא הופך את הההכפלה של לרצות להשהייה והשעייה של האיווי.
כי אם האיווי האנושי כרוך ב-לרצות-לרצות – עבור הנוירוטי מדובר במתכון לשאלות אינסופיות המרחיקות אותו מכל גישה לאקט ממשי.. והסיבה לכך אינה רק הימצאותו תמיד ב-'בדיעבד' של חדירת השפה לחיים, אלא גם בתסבוכת עם האיווי של האחר: מכאן קצרה הדרך לפלונטרים כמו: "אני לא אתן לה את הסיפוק בזה שאני ארצה".
כך שההכפלה לרצות-לרצות קשורה במקביל הן לשפה (שממציאה את האיווי במימד אחר, של מילים, ללא מילה אחרונה), והן למפגש הבלתי נמנע עם האיווי של האחר. היצור האנושי הרי מתחיל את קאריירת האיווי בעמדת האובייקט של האיווי של האחר. מבחינה זו האיווי של האחר הוא-הוא השאלה והסובייקט הוא התשובה שמתחילה בשיסוע שלו ונארזת בפנטזמה שלו, זו שמאפשרת לו להמשיך לישון בשקט.
מבחינת האנליזה, לכן, ה-לרצות-לרצות הנוירוטי הוא בעיה. ולבעיה הזו מציעה האנליזה מענה אתי: כזה שהופך את הלרצות השני לחובתו של הסובייקט כלפי עצמו. במקביל לכך, לאקאן מראה שהאיווי אמנם מתחיל כדין וחשבון אינסופי עם האחר – "לרצות-לרצות?" המופנה כשאלה לאחר – אך יכול להתהפך לכדי איווי שאינו דורש מהאחר את מובנו ואישורו ומסתפק (תרתי משמע) בנונסנסיות ובדחפיות הגלומים ב-לרצות-לרצות.
המפגשים יהיו בבית ציוני אמריקה, רח' דניאל פריש 1 ת"א, ובמקביל בזום
בימי שלישי בערך פעם בשבועיים בשעות 20:15-21:45
תאריכים: 14.2.23 28.2.23 14.3.23 28.3.23
רישום ותשלום באיוונטבאז. קישור ישלח לנרשמים.
המחיר 880 ₪ לכל השנה, לסטודנטים ולמתמחים- 780 ₪. עלות לסדרה בודדת 280 ₪; 200 ₪ לסטודנטים ולמתמחים.
לברורים צרו קשר עם אלון יפה 052-3166671 yaffealon@gmail.com
